#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע סוכה פסולה למעלה מעשרים אמה?	"לרבה מפני שלא שלטא ביה עינא [ולפי""ז כשרה אם הדפנות מגיעות לסכך], לר' זירא מפני שאינו עומד בצל הסכך [ולפי""ז כשרה ביותר מד' אמות], ולרבא מפני שסוכה דירת עראי בעינן [דכתיב בסוכות תשבו ולא תדורו (שעה""צ ס""ק ד')] {ולפי תוס' (ב' ע""ב) בדעת רב חנן מפני שנראה כלול של תרנגולין}, וקיי""ל כרבא דפסולה בכל אופן (מ""ב ס""ק ג') [ופסול אפי' אם עשאו במחיצות עראי ואירע שלא נפלו (ב""ח, שעה""צ ס""ק ז')]"	סימן תרלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחיצות חזקות?	"כל זמן שהיא למטה מעשרים אמה כשרה דאפשר לעשותה במחיצות עראי (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ג') [וליכא ענין כלל לעשות המחיצות עראי (ערוה""ש סעי' ב')], אבל הסכך צריך להיות עראי ממש ואינו יכול לקבוע אותו במסמרים (שעה""צ ס""ק ו') [ואע""פ שהמ""ב לעיל (סי' תרכ""ט ס""ק ל""ו) הביא הב""י (ס""ס תרכ""ו) בשם התרוה""ד (סי' פ""ט) דמקיל לקבוע הסכך במסמרים הכא מיירי כשהוא עשוי כעין קביעת קירוי הבית (שבט הלוי ח""י סי' צ""ג), והאלף לך שלמה (סי' שס""ו) מקיל כל זמן שגשמים נכנסים לתוכה אבל הקובץ הלכות (פ""ז סעי' ז') מחמיר בכל אופן]"	סימן תרלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אינה כשרה למעלה מעשרים במחיצות שלא הגיעו לסכך דבזה א""צ לעשות מחיצות קבועות?"	"1) השעה""צ (ס""ק ה') תי' שהקנים שמחזיקים הסכך צריכים להיות חזקים<br> 2) הב""ח תי' כיון דאם עושה מחיצות המגיעות לסכך צריכים להיות חזקים גם עתה שאין מגיעות לסכך פסולה"	סימן תרלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אמות משערין?	"בת ששה טפחים, ואזלינן לחומרא ומשערין במצומצמות [דהיינו במקום רחב של האגודל כשהם דבוקין זה בזה (שעה""צ ס""ק א') ובאדם בינוני בן ל""ה שנה או יותר (מעשה רוקח בשם ר""א בן הרמב""ם, ביה""ל ד""ה למעלה)] (מג""א ריש סימן, מ""ב ס""ק ב'), אבל לגבי עשרה טפחים וז' טפחים משערין לחומרא בטפחים מרווחין עוד חצי אצבע לאמה (שעה""צ ס""ק ב')"	סימן תרלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסכך הוא ממש גבוה עשרים אמה?	"כשרה כל זמן שאין בחלל יותר מעשרים אמה [והדרכ""מ (סי' שס""ג) הביא רי""ף ורבינו יהונתן דאם מתחילה היתה למעלה מעשרים צריך למעטו לתוך עשרים, אבל שאר הפוסקים לא סברי כן, והגאון יעקב כתב דהוא טעות סופר (ביה""ל ד""ה אפילו)]"	סימן תרלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסכך למעלה מעשרים אבל הוצין יורדים למטה?	"כשרה כל זמן שהם צלתה מרובה [ולפי המג""א (ס""ק ב') דוקא כשהם למטה מעשרים דהוצין לא חשיבי כ""כ, אבל שאר האחרונים ס""ל דכשרה בחלל עשרים אפי' בהוצין, והמחה""ש מגיה המג""א כשאר האחרונים (מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ח')], אבל אם חמתה מרובה פסולה אפי' אם יורדים למטה מעשרים וליכא חלל עשרים (ביה""ל ד""ה ואם)"	סימן תרלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מגמ' עירובין (ג' ע""א) דאמרינן קלוש מה שלמעלה מעשרים ואפי' אם מה שלמטה מעשרים חמתה מרובה הסוכה כשרה?"	"1) הר""ן תי' דהוצין שאני דלא חשיבי כסכך (וכ""כ הביה""ל ד""ה ואם), וכעין זה תרצו תוס' בעירובין (ג' ע""א) דהוצין אגודים למעלה וע""י קלוש יפלו [ראשונים אלו ס""ל דבעלמא מצי לצרף סכך למעלה מכ' עם סכך למטה מכ']<br>2) תוס' בסוכה (ד' ע""א) תרצו דאפי' בסכך בעי צלתה מרובה למטה מכ' [דאינו יכול לצרף סכך למעלה מכ' עם סכך למטה מכ'] והא דאמרת דלמטה מכ' כשרה בחמתה מרובה היינו באמת צלתה מרובה אלא שנקרא חמתה מרובה דע""י קלוש הרוח יפזרם"	סימן תרלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סוכה למעלה מעשרים, האם מהני למעטו 1) בנוי סוכה מלמעלה 2) בכרים וכסתות למטה?	"1) לא מהני אפי' בצלתה מרובה, וביאר המג""א (ס""ק ג') בשם רש""י מפני שאינו מין סכך [ומשמע דכשרה במין סכך], אכן הפמ""ג (א""א ס""ק ג') הביא מלבוש דלא מהני מפני שאינו לשם צל אלא לנוי [ולפי""ז אפי' במין סכך פסולה] (מ""ב ס""ק ז'), אמנם הביה""ל (ד""ה ותלה) מצדד דאפי' רש""י מודה דאם לא כוון לשם צל לא מהני אפי' במין סכך וא""כ ליכא מח' ביניהם 2) לא הוי ביטול, ובטלה דעתו אצל כל אדם (מ""ב ס""ק ט')"	סימן תרלג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני למעטו ע""י מצעות שעשירים מציעין ע""ג הרצפה?"	"הביה""ל (ד""ה לא) הביא מאירי דאמרינן לא פלוג ולא מהני אפי' כרים פחותים שדרכן של בני אדם לבטלן, ואפי' לשאר ראשונים דמשמע דמהני אם דרכן לבטלן מ""מ עדיין יש לדון ולומר דתלוי במח' ראשונים אם סגי בביטול לימי סוכות או צריך ביטול לעולם דהכא הם נוטלים אותם כשנתלכלכו כדי לכבסם ואינו ביטול לעולם או דלמא הם נוטלים אותם ע""מ להניחם ושפיר מקרי ביטלו לעולם, וצ""ע"	סימן תרלג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לבטלו 1) בעפר 2) בתבן 3) בתבואה?	"1) מהני לבטלו בפה, ויש מח' ראשונים אם סגי בדעת שלא לפנותו [העיטור וריטב""א ס""ל דמהני, רש""י ותוס' ורמב""ם ס""ל דלא מהני (ביה""ל ד""ה אבל)], והערוה""ש (סעי' ו') מחמיר [והטור פסק כר' יוסי דמקיל בעפר אפי' בסתם, אבל שאר ראשונים חולקים עליו, ואע""פ שהדרכ""מ (ס""ק א') כתב דהוא טעות סופר, מ""מ מבואר בבדק הבית דאינו טעות סופר] 2) מהני לבטלו בפה [וה""נ הטור פסק כר' יוסי דתבן מהני כשאינו עתיד לפנותו, והשאר פוסקים חולקים עליו] 3) הוי ככרים וכסתות ולא מהני לבטלו בפה דבטלה דעתו אצל כל אדם (מ""ב ס""ק י') [דדוקא מהני בבית מלא תבואה לגבי טומאה רצוצה דדרך בני אדם להניח תבואה באוצר ואינו מזיזו לכמה ימים משא""כ הכא שהוא במקום דריסת רגלים (שעה""צ ס""ק י""ב)]"	סימן תרלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעצים לרצפה?	"כתב הערוה""ש (סעי' ו') בודאי מהני לבטלו בפירוש, ומצדד דאפי' בסתם מהני {ולכאורה כוונתו כשאין דעתו לפנותו, ועדיין צ""ב למה זה עדיפי מעפר}"	סימן תרלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכמה ימים צריך לבטלו?	"רש""י והר""ן ס""ל דסגי לבטלו לימי סוכות, אבל הר""ח וראבי""ה ס""ל דצריך ביטול לעולם (ב""י) [ובאמת תלוי במח' אמוראים בעירובין (ע""ט ע""א) (שעה""צ סי' שנ""ח ס""ק ל""ו)], והמ""ב לעיל (סי' שנ""ח ס""ק ל""ח) כתב דהכרעת הפוסקים הוא להקל דסגי בביטול לשעה, ואפי' כאן בחשש איסור דאורייתא הכריע המ""ב (ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק י""ד) להקל בצירוף שיטת תוס' (שבת ק' ע""א) דמדאורייתא אפי' דבר הניטל מבטלו [אע""פ שהרבה ראשונים חולקים על תוס'], אכן הערוה""ש (סעי' ו', סי' שע""ב סעי' כ""ח) כתב דצריך ביטול לעולם]"	סימן תרלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שביטלו, האם צריך לנענע הסכך?	"א""צ לנענע הסכך דסכך למעלה מעשרים אינו סכך פסול בעצם אלא כמו פסול מחמת דבר אחר וכמ""ש הרמ""א לעיל (סי' תרכ""ו סעי' ב') בסכך שתחת הגג וא""כ לא שייך בזה תעשה ולא מן העשוי (מהר""ם מרוטנבארג, מאירי, מ""ב ס""ק י""ב) [ופשוט דלפי ר""ת דסכך למעלה מעשרים אינו סכך פסול לק""מ]"	סימן תרלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי לבטלו בלבו?	"המ""ב (ס""ק י""ג) מציין למש""כ לעיל (סי' שע""ב סעי' ט""ז) דלפי רש""י בעי דוקא בפה, ולפי הר""ח סגי במחשבה {ומשמע דיש מקום להקל במחשבה, ותמה הגרא""י סורשר שליט""א אי אמרינן דסגי במשחבה וגם צידד המ""ב לעיל דסגי בביטול לשבעה ולא לעולם א""כ מהו החילוק בין ביטול ואין דעתו לפנותו, ותי' ע""פ הפנ""י דביטול הוא החלטה שלא לפנותו ואין דעתו לפנותו אינו החלטה גמורה} "	סימן תרלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניחו 1) ולבטלו ביו""ט 2) מערב יו""ט ולבטלו ביו""ט?"	"1) אסור משום בונה וגם מפני שהוא מתקן הסוכה (מ""ב ס""ק י""ג) [ובדיעבד, כתב השואל ומשיב (חמישאה סי' נ') הוי מצוה הבאה בעבירה ולא יצא, אכן מביה""ל לעיל (סי' תנ""ד סעי' ד') מבואר דבאיסור שבת ויו""ט לא מקרי איסור בגוף החפצא אלא בגברא וממילא יוצא וכמ""ש הקה""י (סוכה סי' כ""ב) דבאיסור גברא לא שייך מצוה הבאה בעבירה] 2) רע""א מסתפק מחמת טעם שני שהוא מתקן הסוכה והוי דומה להפרשת תרומה דאסור ביו""ט אפי' בקריאת שם לחוד, והשעה""צ (ס""ק ט""ו) מצדד להקל מפני שלכמה פוסקים מהני ביטול בלב וכמ""ש למעלה [ומלשונו משמע דמהני אפי' לבטלו בפה, וצ""ע דכתבו תוס' בגיטין (ל""א ע""א) דדוקא במדומע שכבר היה מתוקן אמרינן דמותר לתקנו בפה מפני שיכול לתקנו במחשבה משא""כ בטבל לא שרינן בדיבור אלא במחשבה (ר""י באק)]"	סימן תרלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סוכה למעלה מעשרים, מה הדין אם בנה איצטבא כנגד דופן האמצעי?	"אם יש בה שיעור סוכה כשרה, לפי רש""י שאר הסוכה כשרה משום פסל היוצא מן הסוכה, והשיג עליו הרי""ד הרי סכך למעלה מעשרים הוי סכך פסול ולא מהני בזה פסל היוצא, ותי' הרא""ש דאינו ממש סכך פסול ולפיכך מהני פסל היוצא (מג""א ס""ק ה', שעה""צ ס""ק י""ז), ועוד הביא המ""ב (ס""ק י""ח) מהמאירי דרואין האיצטבא כאילו היא מתפשטת בכל הסוכה, ואע""פ שהר""ן פסק כהרי""ד אנן קיי""ל כהרא""ש והרמב""ם דפסקו כרש""י [ביארו האחרונים דהרי""ד והר""ן ס""ל דפסל היוצא הוי שממשיכים דופן השלישי, ואפי' בסוכה שמקצתה חמתה מרובה כשרה מפני שכל הסוכה בכללותה הוי צלתה מרובה, ועל כן חוץ לאיצטבא פסול, אבל שאר ראשונים ס""ל דע""י פסל היוצא יכול להכשיר מקום שאין בו הכשר סוכה כל זמן שיש סכך כשר]"	סימן תרלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיצטבא מן הצד?	"אם יש פחות מד' אמות כנגד דופן שכנגדו אמרינן דופן עקומה והסוכה כשרה [בדפנות המגיעות לסכך (מ""ב ס""ק כ')], המגיד משנה ס""ל דה""נ תלוי במח' הנ""ל בין רש""י והרי""ד אם כל הסוכה כשרה, אבל הרא""ש כתב דכאן אפי' רש""י מודה דרק ע""ג האיצטבא כשרה ולא שאר הסוכה דהרי יש כאן דופן עקומה ואינו יכול לישב תחת הדופן, והמחבר מחמיר כהרא""ש דרק ע""ג האיצטבא כשרה, ומ""מ להלן מן האיצטבא לצד הפתח מותר לישב לפי רש""י משום פסל היוצא וכמ""ש לעיל סעי' ה' (מ""ב ס""ק כ""א) [ומשמע שתחת שאר הסוכה אינו יכול לישב, וביאר הרב בנימין באק שליט""א דלא אמרינן פסל לפסל דהרי בפסל ראשון אמרינן דהוי כאילו הדופן הקצר נתארך עד כנגד סוף הארוך וא""כ ליכא מקום לומר עוד פסל לצד השני של דופן זה]"	סימן תרלג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא 1) מסי' תרל""ב בסכך פסול לארכו דאמרינן דפנימי כשרה אע""פ שיש דופן עקומה לחיצונה 2) מסי' תרל""א סעי' י' בצריף דאמרינן דמותר לישב אפי' תחת הצריף שלמטה מעשרה?"	"1) תי' המג""א (ס""ק ו') דשאני התם דהפנימי כשרה בלא דופן עקומה כלל 2) תי' המג""א (שם) כיון דאיכא אהל במקום אחד הוי כאילו כולו אהל והוי כאילו כולו גבוה י' טפחים {וצ""ב, דנהי דהוי כגבוה י' מ""מ עדיין שם דופן על מקום זה וא""כ מדוע מותר לישב תחת הדופן}, והערוה""ש (סעי' ח') ביאר דמותר לישב תחת דופן אבל דופן עקומה שאני דרואין אותו כאילו הוא עומד אצל הסכך {ונראה לפרש דאע""פ דמבואר מראשונים (רש""י והר""ן) שהדופן מתעקם מ""מ אח""כ כל הדופן זז למקום הסכך וממילא כשהוא יושב תחת דופן עקומה הרי הוא יושב חוץ לסוכה, וכן מבואר מהטור לעיל (סי' תרל""ב סעי' ב') דהדופן זז אצל הסכך}"	סימן תרלג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיצטבא באמצע הסוכה 1) פחות מד' אמות לצדדין 2) יותר מד' אמות לצדדין?	"1) אמרינן דופן עקומה על כל ד' צדדין וע""ג האיצטבא כשרה (מ""ב ס""ק כ""ב), ולפי הרי""ץ גיאות (והר""ן) דוקא אם האיצטבא אינו גבוה י' טפחים אבל אם הוא גבוה י' טפחים הוי כרשות אחרת ולא מהני דופן עקומה, אכן שאר הפוסקים חולקים עליו, וכן קיי""ל דאמרינן דופן עקומה אפי' באיצטבא גבוה י' טפחים 2) לא שייך דופן עקומה, ובסוכה לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא דבעינן מחיצות הניכרות וליכא (גמ' סוכה ד' ע""ב, שו""ע, מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן תרלג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה של ד' מחיצות ויש איצטבא באמצע בתוך ד' אמות להדפנות?	"כתב הדגול מרבבה כל הסוכה כשרה דבכל צד אמרינן דופן עקומה בג' צדדין אחרים וצד רביעי כשר משום פסל היוצא, אמנם מצדד הבכורי יעקב דזהו דוקא בשני בני אדם אבל באדם אחד צ""ע אם יכול להכשיר השני מקומות בבת אחת (שעה""צ ס""ק כ""ג) [והקשה ר""י באק דאפי' בשני בני אדם מאי שנא מגמ' עירובין (ע""ו ע""א) דאם תרתי דסתרי מינכרא מילתא אסור דהוי כחוכא וטלולא]"	סימן תרלג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה למטה מעשרה טפחים?	"פסולה [דהוי כלול של תרנגולים (ערוה""ש סעי' י')]"	סימן תרלג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) הוצין 2) נוי סוכה 3) נוי התלוין על הוצין, יורדין למטה מעשרה טפחים?	"1) אפי' כשהם חמתה מרובה פסולה דלמעשה הוי דירה סרוחה (גמ', מ""ב ס""ק כ""ו), והמחבר משמע כרוב ראשונים דפסולה אפי' בדיעבד, ולאפוקי מדעת הרמב""ם דמשמע דהוי רק זהירות בעלמא ואינו פסול בדיעבד (שעה""צ ס""ק כ""ה) [הערול""נ רצה להביא ראיה להרמב""ם מדאיצטריך קרא לפסול סוכה למטה מעשרה, ודחה השפ""א די""ל דאיצטריך קרא לפסול הסוכה מדאורייתא] 2) אינן ממעטין הסוכה דבטלי אגבה דסוכה, והוסיף המג""א (ס""ק ז') דה""ה אם תולה כלי תשמישו בסוכה (מ""ב ס""ק כ""ז), והפמ""ג (א""א ז') מצדד דאפי' נוי ממין הסכך כשושנים ופרחים אינם ממעטין הסוכה (שעה""צ ס""ק כ""ז) 3) מסתברא דאם צריך ההוצין לתלות הנוי עליהם לא מקרי דירה סרוחה (כה""ח ס""ק ל""ט)"	סימן תרלג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה חקק להשלימה לעשרה טפחים?	"כשרה בחקק ז' על ז' אם הוא תוך ג' טפחים להדפנות [דלא אמרינן דופן עקומה אלא בדפנות גבוה עשרה טפחים (גמ', מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק ל')] {ופשוט דא""צ לנענע הסכך דזה עדיף מגדיש דיש בה חלל טפח, וכ""כ הערוה""ש (סעי' י""א)}, וכ""ת אפי' בחקק פחות מז' על ז' יהא כשר משום לבוד, וי""ל דפסול משום דירה סרוחה (ר""ן) {ומשמע דס""ל דע""י לבוד חוקקין הקרקע, וע""ע בסמוך דיש סוברים דמזיזין הדפנות להחקק ולפי""ז לק""מ}"	סימן תרלג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שעשה חקק, האם מותר לישב חוץ מהחקק?	"הטור כתב דאינו יכול לישב אלא בתוך החקק, והשיג עליו הב""י מאי שנא מאיצטבא דלפי רש""י כשרה אפי' חוץ מהאיצטבא [וכן הוא דעת המאירי דמותר חוץ לחקק], ותי' הב""ח דשאני התם דיש עליו שם מחיצות, אכן המג""א (ס""ק ח') הקשה מצריף (ס""ס תרל""א) דאמרינן דמותר לישב בכולו, ותרצו החמד משה וערוה""ש (סעי' י""ב) דהכא אין עליו שם דופן כלל [דאומרים לבוד להזיז הדפנות לתוך החקק ולא לחקוק חפירה בתוך הקרקע] משא""כ בצריף יש עליו כל הדפנות אלא שהוא יושב במקום קצר ולזה אמרינן פסל היוצא [וכעין זה תי' ההפלאה (ילקוט מפרשים במכון ירושלים) אלא דכתב דבצריף יש דופן אחד מצד שני ועל כן אומרים פסל משא""כ בחקק ליכא דפנות כלל {אבל כפשוטו גם הצריף נחשב כדופן}]. להלכה, המחבר מקיל, והמ""ב (ס""ק כ""ט) הביא המחמירים {אבל בסוכה שגבוה י' טפחים ויש מעט הוצין שיורדים אבל יש מקום אחד ז' על ז' נראה דכל הסוכה כשרה משום פסל דיש דפנות של עשרה}"	סימן תרלג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד עצה בסוכה למטה מעשרה טפחים?	"יכול למעט עובי הסכך (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן תרלג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבור עמוק י' טפחים ונעץ ד' קונדיסין על שפתו וסיכך עליהם?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ט') מסתפק אם סגי במחיצות הניכרות בפנים או דלמא בעינן מחיצות הניכרות מבחוץ, ופשוט להערוה""ש (סעי' י""ב) דפסול דאפי' המכשירין בשפת גג הבית היינו מפני שהמחיצות ניכרות בחוץ לכל משא""כ הכא {ולענ""ד מסתבר דכשר דהרי יכול לעשות סוכה על גזוזטרא גבוה מאה אמה אע""פ שאינו ניכר לכל בחוץ}"	סימן תרלג סעיף י		
